קרינה ממכשירי טלפונים ניידים

20/09/2005

מכשיר הטלפון הנייד מפיק אנרגיה. אנרגיה זו נמוכה מזו המופקת על ידי מוקד שידור (אתר סלולרי), אך עקב המצאות המכשיר בקרבת הגוף, סופג הגוף את האנרגיה במישרין מהאנטנה של המכשיר.

בשימוש במכשיר נייד ראשו של המשתמש נתון לחשיפה מקומית גבוה יחסית לגלי רדיו וכידוע גלי רדיו גורמים לחימום בתנאים מסוימים. המושג SAR שפירושו קצב ספיגה סגולי (Specific Absorption Rate), מתאר את כמות האנרגיה הנספגת ליחידת מסה של חומר ביולוגי (לדוגמא: גוף האדם). היחידות שבהן נמדד ה SAR הן ואט לק"ג או מילי ואט לגרם.

רמות החשיפה ל SAR מוגבלת על ידי הנחיות ותקני יצור בין-לאומיים, כך שהמכשירים אמורים שלא לגרום לעלייה מקומית בחום הגוף של יותר ממעלה אחת (°C1).

תהליך מדידת רמת SAR מורכב מאוד, וקיימות בעולם מעבדות ספורות המיומנות לבצע מדידות SAR. כמו כן, קיימות שתי שיטות לביצוע מדידות SAR ובהתאם לשיטות קיימות בעולם שתי רמות SAR שונות המותרות. שיטה אחת אומצה על ידי התקינה האמריקאי ולפיו רמת ה SAR המותרת היא 1.6 ואט לק"ג כאשר בבדיקה נמדדת רמת ה SAR על גרם רקמה. והשיטה השנייה אומצה על ידי התקינה האירופית ולפיו רמת ה SAR המותרת היא 2 ואט לק"ג כאשר בבדיקה נמדדת רמת ה SAR ל 10 גרם רקמה.

יצרנים של טלפונים ניידים, חייבים לבצע מדידות של רמות SAR למכשירים בתנאים מחמירים (בהספק שידור מקסימלי) בהתייחס לתקנון האמריקאי או האירופי ולציין את רמת ה SAR הגבוהה ביותר שנמדדה. כל המכשירים שמיוצרים בארה"ב נמדדים לפי התקן האמריקאי, והמכשירים שיוצרו באירופה נמדדים לפי התקן האירופי.

על מנת להשוות בין הרמה הנמדדת לרמה המותרת, צריך לדעת לפי איזה שיטה נמדד ה SAR. ערך הSAR של מכשיר מסוים יכול להשתנות והוא תלוי בהספק המכשיר. ככל שהמכשיר משדר בהספק נמוך יותר כך רמת ה SAR נמוכה. במילים אחרות, בתנאי שידור או קליטה טובים, רמת ה SAR נמוכה, ובתנאי שידור או קליטה גרועים, רמת ה SAR גדלה ויכולה להגיע עד לערך המקסימלי הרשום על גבי העלון המצורף למכשיר הטלפון.

מקור - המשרד להגנת הסביבה